עבירות כופר הן עבירות שבהן מתאפשר לנאשם להסדיר את העבירה שביצע באמצעות תשלום סכום כספי לרשויות, במקום לעמוד לדין פלילי.
מטרת הכופר היא לאפשר לרשויות להימנע מהליכים משפטיים ממושכים ולגבות את הכספים שנדרשו מהעבריין בצורה מהירה ויעילה.
ההחלטה על מתן אפשרות לתשלום כופר נתונה לשיקול דעתן של הרשויות הרלוונטיות, והיא מתבססת על חומרת העבירה, נסיבות המקרה והרקע של החשוד.
חשוב לציין כי תשלום הכופר אינו מהווה הודאה באשמה, אך הוא סוגר את ההליך הפלילי נגד הנאשם ומונע הגשת כתב אישום נגדו.
המסגרת המשפטית של עבירות כופר
בישראל, הסמכות להטיל כופר כספי כחלופה להליך פלילי בעבירות מס מעוגנת במספר חוקים מרכזיים:
פקודת מס הכנסה – סעיף 221 לפקודת מס הכנסה מעניק למנהל רשות המסים את הסמכות, בהסכמת הנאשם, להטיל כופר כספי במקום לנקוט בהליך פלילי. תשלום הכופר אינו פוטר מתשלום המס הנדרש, אלא מהווה חלופה להעמדה לדין.
חוק מס ערך מוסף (מע"מ): סעיף 121 לחוק מסמיך את המנהל, בהסכמת הנאשם, לקבל כופר כספי בסכום שאינו עולה על הקנס המרבי שניתן להטיל בשל העבירה, ובכך להפסיק את ההליך המשפטי. אם כבר הוגש כתב אישום, נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לקבלת הכופר.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה): סעיף 101 לחוק מאפשר למנהל רשות המסים, בהסכמת הנאשם, להטיל כופר כספי בעבירות הקשורות למיסוי מקרקעין, במקום לנקוט בהליך פלילי.
הטלת כופר כספי נועדה לייעל את גביית המסים ולהפחית את העומס על מערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לנישומים להסדיר את חובותיהם ללא הליך פלילי ממושך.
הליך הטלת הכופר
ההליך מתחיל בבקשת החשוד או הנאשם להמיר את ההליך הפלילי בתשלום כופר. הבקשה נבחנת על ידי ועדת כופר ברשות המסים, השוקלת שיקולים כגון חומרת העבירה, היקף ההכנסה שהועלמה, עבר פלילי קודם, והאם החשוד הסיר את המחדל ושילם את המס הנדרש. במקרים מסוימים, הוועדה עשויה לדחות את הבקשה ולהמשיך בהליך הפלילי.
יתרונות וחסרונות של תשלום כופר
יתרונות תשלום כופר
- הימנעות מהליך פלילי ורישום פלילי – אחד היתרונות המרכזיים של הסדר כופר הוא היכולת של החשוד להימנע מהעמדה לדין פלילי, מה שעלול להוביל להרשעה ולרישום פלילי. רישום פלילי עלול לפגוע בקריירה, במוניטין ובאפשרויות התעסוקה של אדם, במיוחד אם מדובר באיש עסקים, בעל תפקיד ציבורי או עובד מדינה.
- חיסכון בזמן ומשאבים – הליך פלילי עלול להימשך שנים רבות, לגרום לעומס נפשי ולדרוש השקעת משאבים כלכליים משמעותיים. הסדר כופר מאפשר פתרון מהיר יחסית, שמקל על החשוד וגם על מערכת המשפט.
- הפחתת עומס על בתי המשפט – באמצעות מוסד הכופר, המדינה מצליחה להפחית את העומס הרב המוטל על מערכת המשפט, בכך שהיא מסיימת הליכים משפטיים מבלי לנהל תיקים פליליים ארוכים ומורכבים.
- הבטחת תשלום המסים לקופת המדינה – כאשר המדינה מאפשרת לנישום לשלם כופר במקום לעבור הליך פלילי, היא למעשה מבטיחה את גביית הכספים במהירות וביעילות. פעמים רבות, תהליכים פליליים גוררים עיכובים משמעותיים בגביית חובות המס.
חסרונות תשלום כופר
- עלויות גבוהות – תשלום כופר כרוך לרוב בסכומים משמעותיים, הנקבעים בהתאם לחומרת העבירה ולשיקול דעת הרשות המטילה את הכופר. עבור אנשים מסוימים, מדובר בנטל כלכלי כבד מאוד.
- תוספת לתשלום המס המקורי – בניגוד לתפיסה הרווחת, הכופר אינו תחליף לתשלום המסים שנדרשו. למעשה, מדובר בתוספת עונשית על הסכום שעל הנישום לשלם, כך שהתשלום הסופי עשוי להיות גבוה מאוד.
- היעדר הליך משפטי פומבי – ישנם גורמים הטוענים כי תשלום כופר פוגע בעיקרון השקיפות, שכן נמנע מהציבור מידע על עבירות מס חמורות. יש הרואים בכך פתח ליצירת "מסלול עוקף משפט" לעבריינים מבוססים, שיכולים להרשות לעצמם לשלם סכומי כופר גבוהים במקום להתמודד עם מערכת המשפט.
- תלות בשיקול דעת הרשות – מתן האפשרות לתשלום כופר נתון לשיקול דעתן של רשויות המס, ולעיתים יש חוסר אחידות בהחלטות. ייתכן מצב שבו חשוד אחד יוכל לשלם כופר ולצאת מההליך, בעוד שאחר יידרש להתמודד עם כתב אישום.
עבירות כופר בימינו (העידן הדיגיטלי)
ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות הובילה לעלייה משמעותית בעבירות סייבר, בהן עבריינים דורשים תשלום כופר כדי להימנע מפגיעה בקורבן או כדי לשחרר מידע שהוצפן. עבירות אלו, הכוללות עבירת מחשב והונאות פיננסיות מתוחכמות, הופכות לנפוצות יותר בשל הקלות היחסית שבה ניתן לבצע אותן, האנונימיות שמספקת הרשת, והשימוש הגובר במטבעות קריפטוגרפיים.
כופר דיגיטלי והקשר למטבעות קריפטוגרפיים
בעבירות סייבר רבות, במיוחד התקפות כופרה (Ransomware), התוקפים חוסמים גישה למידע קריטי באמצעות הצפנה ודורשים תשלום כופר תמורת שחרורו. בעבר, תשלומים אלו היו מבוצעים באמצעות העברות בנקאיות או מזומן, אך כיום עבריינים משתמשים בעיקר בהונאות קריפטו, תוך דרישה להעברת הכופר במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ומונרו.
למטבעות הקריפטוגרפיים יש מספר יתרונות מבחינת העבריינים:
אנונימיות – בעוד שמערכות בנקאיות מסורתיות דורשות זיהוי, עסקאות במטבעות קריפטוגרפיים ניתנות לביצוע מבלי לחשוף זהות.
קשיי מעקב ואכיפה – מאחר שמטבעות קריפטוגרפיים פועלים בטכנולוגיית בלוקצ'יין, קשה לרשויות לעקוב אחריהם, במיוחד כאשר נעשה שימוש בטכניקות מתוחכמות כמו "ערבול" (mixing) או "טיוח" (tumbling).
קלות העברה בינלאומית – העברת כספים דרך בנקים דורשת פיקוח, אך מטבעות דיגיטליים נשלחים במהירות וללא רגולציה ישירה.
הגברת הפיקוח על עבירות כופר דיגיטליות
כדי להתמודד עם התופעה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל ביצעה בדיקות על דיווחים שהתקבלו מגורמים פיננסיים שונים. נמצא כי כל תשלומי הכופר המדווחים בוצעו בנכסים וירטואליים, מה שמעלה את הצורך בהגברת הפיקוח על שוק הקריפטו ואמצעי תשלום דיגיטליים אחרים.
צעדים למאבק בעבירות כופר דיגיטליות:
חיזוק הרגולציה על נכסים דיגיטליים – בישראל ובעולם נחקקים חוקים שמחייבים זירות מסחר בקריפטו לבצע אימות זהות הלקוחות ולדווח על עסקאות חשודות.
שיתוף פעולה בין-לאומי – גורמי אכיפה עובדים יחד עם מדינות אחרות כדי לעקוב אחר עסקאות במטבעות קריפטוגרפיים ולהגביר את יכולת האכיפה.
העלאת המודעות בקרב ארגונים ואנשים פרטיים – גופים פיננסיים וחברות נדרשים להחמיר את אמצעי האבטחה כדי להקטין את הסיכון להונאות סייבר.
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, גם העבריינים מוצאים שיטות חדשות לפעול, מה שמחייב את רשויות האכיפה להתאים את עצמן ולפתח אמצעים מתקדמים להתמודדות עם ההבדל בין עבירות מחשב קלאסיות לעבירות סייבר בעידן הדיגיטלי.
ההבדל בין עבירות מחשב קלאסיות לעבירות סייבר
בעידן הדיגיטלי, הפשיעה המקוונת הפכה לנפוצה ומתקדמת יותר, כאשר ניתן להבחין בין עבירות מחשב קלאסיות לבין עבירות סייבר. ההבחנה בין השתיים נובעת מהאופן שבו נעשה שימוש בטכנולוגיה ומטרות העבירה. בעוד שעבירות מחשב קלאסיות מתמקדות בפגיעה ישירה במערכות מחשוב, עבירות סייבר מנצלות את מערכות המידע והאינטרנט ככלי לביצוע עבירות נוספות, בהן הונאות פיננסיות, הפצת וירוסים, ופריצות לרשתות ארגוניות.
עבירות מחשב קלאסיות הן עבירות שמטרתן העיקרית היא פגיעה ישירה במערכות מחשוב, בין אם דרך חדירה בלתי מורשית, השחתת מידע, ריגול תעשייתי או שיבוש פעילות תקינה. דוגמאות לעבירות אלו כוללות:
חדירה בלתי מורשית למחשב – כאשר גורם חיצוני מצליח לפרוץ למערכת ללא הרשאה, לרוב לצורך ריגול או גניבת מידע רגיש.
השחתת נתונים ושיבוש פעילות מערכות – פגיעה במידע המאוחסן במחשבים על ידי שינוי, מחיקה או השחתה, מה שעלול לגרום לנזקים כלכליים ותפעוליים חמורים.
ריגול תעשייתי והדלפת מידע – שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לגנוב מידע עסקי או ממשלתי רגיש, מה שעלול לפגוע באינטרסים מסחריים או ביטחוניים.
עבירות סייבר הן תחום רחב יותר, בו המחשבים אינם בהכרח המטרה העיקרית של העבירה, אלא הכלי שבאמצעותו מבוצעות עבירות שונות. עבירות אלו כוללות:
- הונאות מקוונות – גניבת מידע פיננסי, התחזות, גניבת זהויות ושימוש בפרטי כרטיסי אשראי שנגנבו באינטרנט.
- הפצת וירוסים ונוזקות – התקפות סייבר המיועדות להשבית מערכות מחשוב או לגנוב נתונים באמצעות תוכנות זדוניות (malware).
- עבירות כופר – מתקפות סייבר בהן האקרים מצפינים קבצים של משתמשים או חברות ודורשים תשלום כופר (בדרך כלל במטבעות קריפטוגרפיים) כדי לשחרר את הגישה למידע.
- סחיטה דיגיטלית והונאות קריפטו – התקפות שבהן נעשה שימוש במידע רגיש כדי לסחוט קורבנות, או יצירת פרויקטים פיקטיביים בתחום הקריפטו כדי לגזול כספים ממשקיעים תמימים.
הקשר בין עבירות כופר להלבנת הון ועבירות שוחד
עבירות כופר הפכו לאחד הכלים המרכזיים שבהם משתמשים עבריינים כדי להלבין כספים בלתי חוקיים ולשלבם במערכת הפיננסית הלגיטימית. הלבנת הון היא תהליך שבו כספים שמקורם בפעילות פלילית, כגון סחיטה, סחר בסמים או עבירות שוחד, מוסווים ומוזרמים דרך מערכות פיננסיות לגיטימיות כדי לטשטש את מקורם.
כיצד עבירות כופר קשורות להלבנת הון?
בעבירות סייבר הכוללות עבירות כופר, התוקפים דורשים לרוב תשלום במטבעות קריפטוגרפיים, כמו ביטקוין או מונרו, המאפשרים להם להעביר כספים בצורה אנונימית וללא פיקוח ישיר של בנקים או רשויות פיננסיות. לאחר קבלת הכופר, העבריינים מבצעים מגוון פעולות להלבנת הכסף, כגון:
- המרת קריפטו למטבעות מסורתיים – שימוש בזירות מסחר מפוקפקות להמרת הכספים לקרנות הניתנות למשיכה במזומן.
- שימוש ב"טכניקות ערבול" (Mixing Services) – כלים דיגיטליים שמפצלים את הכסף למספר רב של עסקאות קטנות, מה שמקשה על מעקב אחר נתיב הכסף.
- השקעה בנכסים דיגיטליים – רכישת NFT או השתתפות בפרויקטים של קריפטו כדי להסוות את מקור הכספים.
במקרים רבים, הון שחור המתקבל מעבירות אחרות מוזרם לתוך מנגנוני עבירות כופר, ובכך הופך לכסף שנראה לכאורה חוקי לאחר שהוא עובר תהליך הלבנה מורכב.
עבירות כופר ועבירות שוחד – הקשר בין סחיטה לתשלומי שוחד
עבירות כופר עשויות להיות קשורות גם לעולם השחיתות הפיננסית, כאשר תשלומי כופר אינם משמשים רק לשחרור מידע מוצפן, אלא גם כדרך לשחד גורמים מסוימים במטרה להימנע מהעמדה לדין או מחשיפה ציבורית. לדוגמה:
- שוחד לפקידי ממשל או גורמי אכיפה – עבריינים עשויים לשחד גורמים ברשויות החוק כדי שלא יפעלו נגדם במקרים של חקירות פשיעה כלכלית.
- תשלומים לפוליטיקאים או בעלי תפקידים בכירים – במקרים מסוימים, גורמים המעורבים בפשעי סייבר משתמשים בכספי כופר כדי לקנות השפעה על קובעי מדיניות שיקלו על רגולציות פיננסיות או יאטו חקירות.
- הסכמי שתיקה בתאגידים – חברות שהותקפו על ידי פושעי סייבר עשויות, במקרים מסוימים, לשלם סכומי כופר משמעותיים ולפעול "מתחת לרדאר" כדי למנוע נזק תדמיתי או חשיפה ציבורית שעלולה לפגוע בהן כלכלית.
מהו תפקידו של עורך דין צווארון לבן בעבירות כופר?
עורך דין צווארון לבן מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות כלכליות, כולל עבירות כופר. תפקידו כולל ייעוץ וליווי הלקוח במהלך החקירה, ניהול משא ומתן עם הרשויות, והגנה משפטית במקרה של העמדה לדין. מעורבות מוקדמת של עורך דין המתמחה בתחום יכולה לסייע בהפחתת הנזקים ובהשגת תוצאות מיטביות עבור הלקוח
