איסור הלבנת הון מהווה חלק מתפיסת האכיפה הכלכלית, המבוססת על ההבנה שלפיה ההון הוא "צינור חמצן" המחולל פשיעה מסוגים שונים.
מטרת דיני הלבנת ההון היא להיא להילחם בפשיעה "דרך הכיס", כשם שבתחילת המאה ה-20 נלחמו הרשויות בפשע המאורגן באמצעות דיני המס.
ואכן, בתחילה, חוקק החוק בישראל במטרה להילחם בארגוני הפשיעה ובעבירות פשע חמור כגון סחר בנשק וסחר בבני אדם, אולם עד מהרה, כפי שגם הזהירו סניגורים ומלומדים מתחום המשפט, השימוש בחוק איסור הלבנת הון הפך לנפוץ במיוחד והוא מתווסף, כמעט באופן אוטומטי, לתיקים רבים שבהם קיימת עבירה כלכלית כלשהי הנחשבת כפעולה ברכוש אסור, כגון עבירות גניבה, מרמה, הונאה, עבירות מס, שוחד ועוד.
לכן, הנחשדים בעבירות על חוק איסור הלבנת הון אינם בעלי פרופיל מסוים, שכן האכיפה בנושא מיושמת גם כלפי האדם מן הישוב, בעלי עסקים, מנהלים, בעלי מקצועות חופשיים ואנשים פרטיים מן המגזר הציבורי והפרטי.
הלבנת הון היא הפיכת כסף, רכוש או תועלת בעלת שווי, שהושגו אגב ביצוע עבירה אחרת (המכונה "עבירת המקור") ושהופקו באמצעותה, כך שבסופו של דבר יהפכו את ההון הבלתי כשר לכספים לגיטימיים וכשרים.
הלבנת ההון כרוכה פעמים רבות בטשטוש עקבות וטשטוש זהויות של הנהנים האמיתיים מן ההלבנה ומביצוע הפשע המקורי.
לעתים קרובות עבירות אלה מתבצעות על דרך של ערבוב, זיהוי וחלוקה מחדש של כספים ממקורות שונים, ובאמצעותם רכישה של נכסים חדשים, בהם נדל"ן, רכבי יוקרה ועוד.
לעיתים הלבנת ההון מתבצעת בהעברות או הפקדות כספים בפעימות קטנות יותר כדי להימנע ממשיכת תשומת לב.
אלמנט מרכזי בהלבנת ההון הוא בהיותם של העבירה והרווח שהופק ממנה בלתי מדווח לרשויות השונות, ובראשן רשויות המס.
לכן, נכסים כגון מטבעות קריפטוגרפיים שבהם בדרך כלל נעשה שימוש באופן נסתר ומוצפן, נחשבים בעיני הרשויות באופן "טבעי" כרכוש אסור שהרווח בצידם הינו הון שחור.
גם הפקדת כסף במדינה הנחשבת למקלט מס ולאחר מכן העברתו בחזרה כהשקעה זרה ופטורה ממס, ללא דיווח לרשויות או הימורים בלתי חוקיים נחשבים כהלבנת הון אסורה.
כאשר מתבסס החשד לביצוע עבירות הלבנת הון, קמה גם האפשרות לתפיסה זמנית של רכושו של החשוד.
על פי רוב, החילוט מתבצע בהתאם לשווי העבירה כך שיתכן וייתפס גם רכוש חוקי לחלוטין, וכזה שכלל אינו שייך לחשוד.
אין חובה להשלים עם הסנקציות המוטלות בתיקים אלה וניתן לפעול בדרכים משפטיות מסוימות כדי לתקוף את ההחלטה לגבי תפיסת הרכוש ולהביא להחלטה שיפוטית על החזרתו לבעליו.
בימינו, עקב ריבוי השימוש בהן, הפכו התפיסות הזמניות והחילוטים לתת-נושא משפטי העומד כמעט בפני עצמו, אשר מחייב יעוץ משפטי מעורכי דין המנוסים בו.
רק עורכי דין הבקיאים בדיני החילוט ובפסיקה שנוצרה ביחס לדינים אלה, עשויים להביא לתוצאות מוצלחות בהליכי שחרור התפוסים.
עורכי הדין במשרד אייזנברג, שנער ושות' עוסקים רבות בצמצום היקף צו החילוט הזמני, והם מיומנים בשחרור ולהשבת הרכוש התפוס, בין היתר באמצעות פנייה למשטרת ישראל וניהול משא ומתן, במקביל להגשת בקשה מתאימה וייצוג בנושא בבתי המשפט, לרבות בהליכי ערר בנוגע להחלטות שניתנו בנושא.
היבט מיוחד שבו יש לעורכי הדין במשרד אייזנברג, שנער ושות' מומחיות מיוחדת הוא ליווי נותני שירותים פיננסיים.
רשות שוק ההון ורשויות האכיפה שמות דגש מיוחד של איסור הלבנת הון על נותני שירותים פיננסיים כגון חברות להמרת מטבע ומתן אשראי חוץ בנקאי.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסים קובע תנאים מחמירים לקבלת רישיון למתן שירותי מטבע (Change), שהפכו את ההליך למורכב, לאור הוראותיו של חוק איסור הלבנת הון.
שיקול הדעת של הרשות למתן הרישיונות הינו רחב במיוחד, וניסיוננו הרב בתחום מלמד כי קיים צורך ממשי בליווי משפטי יסודי בהגשת הבקשה וטיפול בכל הכרוך בה.
היות שתיקי הלבנת הון עשויים להביא להשלכות קשות על אדם ועל משפחתו כבר בשלב החשד, יש משקל רב לבחירת עורך הדין המייצג ולמידת מומחיות הייחודית לתחום זה, לרבות מיומנותו בניהול ההליך העיקרי אשר כולל את עבירת המקור.
העובדה כי עבירות אלה מאופיינות באומדנים והערכות המבוצעים על ידי רשויות אכיפת החוק והתביעה, במרבית המקרים תימצא אפשרות לצמצם משמעותית את ההיקפים הנטענים בידי המשטרה והפרקליטות, וכי הצגה דקדקנית של העובדות יביאו את בתי המשפט למסקנה כי ניתן לנקוט בפעולות אגרסיביות פחות.
עורכי הדין במשרד אייזנברג, שנער ושות', הם בעלי ניסיון רב באיתור הפרצות, הכשלים והטעויות בתיזה המשפטית ובהיקפים הנטענים בידי רשויות האכיפה, וככאלה הם מביאים לא אחת לצמצום התיק עוד בשלב השימוע שלפני ההעמדה לדין.
אם זומנתם לחקירה או הוגש נגדכם כתב אישום בעבירה אשר נלווה אליה גם חשד להלבנת הון, ניתן לפנות למשרדנו, אשר נמנה עם צמרת המשרדים הידועים בישראל בתחום עבירות הלבנת הון.
עורכי הדין במשרד אייזנברג, שנער ושות' מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי כולל, לרבות הובלת מאבק בנוגע לחילוט הרכוש ושחרור התפוסים, וכמובן ייצוג בזמן חקירה וניהול המשפט, הן בעבירת המקור, והן בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, ככל שהדבר מגיע לשלב זה.
לצוות המשרד ידע נרחב במשפט פלילי-כלכלי, וכן ידע חשבונאי המעניק לו יתרון בניהול תיקי פשיעה כלכלית ועבירות פיסקליות. ההליך הפלילי וההליך האזרחי-מנהלי, הינם הליכים מקבילים, המהווים חלק ממדיניות "אכיפה כלכלית משולבת" של הרשויות. מדיניות זו פועלת כנגד החשוד במישור הפלילי, תוך שימוש באמצעי תפיסה וחילוט מכוח חוק איסור הלבנת הון, כמו גם במישור האזרחי, באמצעות שומת מס ערך מוסף, שומת מס הכנסה, שימוש בהליכי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, המקנה לפקיד השומה סמכות נרחבת לתפיסת רכוש, והכל, במטרה להפעיל לחץ מירבי על החשוד.
יתרונו של המשרד בא לידי ביטוי ביתר שאת מול מדיניות האכיפה המשולבת. כאשר הנסיבות מתאימות, ניתן להגיע להסדר עם כלל הרשויות במקביל, ולא להשאיר את הלקוח חשוף לשומות מס מופרכות, אשר במקרים רבים תוצאותיהן, עבור הלקוח, קשות אף מן ההליך הפלילי עצמו.
המשרד חרט על דגלו עמידה בלתי מתפשרת על זכויות הלקוח, הן כחשוד, החל משלב המעצר והחיפוש הראשוני, הנערכים בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות, ובמהלך כל החקירה. במקביל, מגבש צוות המשרד אסטרטגיה וקו הגנה צופה פני עתיד, יחד עם הקפדה יתרה על פרטיות הלקוח, באמצעות צווי איסור פרסום וניהול המשבר מול אמצעי התקשורת.
לרבים מלקוחות המשרד יהיה זה המפגש הראשון עם עוצמתן של רשויות האכיפה השונות, ומעבר למענה המשפטי, הם זקוקים לאוזן קשבת ובעיקר לוודאות. הליווי הצמוד, בעיקר בשלבים הראשונים, נועד בראש ובראשונה לספק הגנה משפטית מצטיינת , אולם חשובה לא פחות מכך היא העמידה האיתנה לצידו של הלקוח, והענקת תמיכה ומעטפת צמודה, בכל מקום ובכל זמן. איכותם על עורכי הדין באייזנברג שנער ושות', המתבטאת בין היתר, בהקפדה על הכנה מדוקדקת של הלקוחות לפני כל חקירה, עד אשר מתברר לא פעם כי החקירה עצמה דומה מאוד לסימולציות שנערכו קודם לכן במשרד. פרקטיקה משפטית ומקצועית זו הנהוגה באייזנברג שנער ושות', היא זו שגם מפחיתה משמעותית את תחושת אי הוודאות אצל הלקוחות ומקלה עליהם את ההתמודדות עם המצב שאליו נקלעו.
מטבע הדברים, החברות והתאגידים, אשר מנהליהן ובעליהן הם למעשה לקוחות המשרד, נמצאים אף הם תחת מגבלות. פעמים רבות החקירה הפלילית כנגד חשוד תסתיים ללא הגשת כתב אישום, אולם החברה שבבעלותו תתקשה לצלוח את המשבר התזרימי כתוצאה מתפיסות הרכוש הדרקוניות, חסימת חשבונות הבנק של החברה, הקפאת תקבולים אצל לקוחותיה, תפיסה וחילוט של כלי רכב. ולכך נוספת גם מהלומה לתדמיתה של החברה.
משרד אייזנברג שנער ושות רואה בנדבך זה כמהותי בניהול המשבר, כאשר מטרתו היא לשמור על החברה ולהשיב את פעילותה לסדרה במהירות האפשרית – שחרור רכוש תפוס, שחרור חשבונות בנק ותקבולים מעוקלים, תקשורת רצופה עם לקוחות החברה החשודה, אשר מעדיפים לעיתים להתקשר עם ספק אחר. היעד הוא לייצב את החברה, עד לחזרתה לפעילות רגילה, ככל שניתן.
