העלמת מס נמנית עם העבירות הפליליות החמורות ביותר במדינת ישראל ובתוכה מגוון פעולות אסורות, שתכליתן להפחית מתשלומי המיסים ואף להימנע מהם לחלוטין.
לעבירה זו פנים רבות ומסועפות כמו גם התייחסות משתנה מצד הרשויות לכל מקרה של העלמת מיסים, כך שהיא דורשת בכישורים משפטיים יוצאי דופן לניהול ההליכים הפליליים וסיומם על הצד הטוב ביותר.
מה זה העלמת מס?
העלמת מס זוהי עבירה פלילית בה נמנעים אדם ו/או ארגון מכל דיווח בגין הכנסותיהם, או לחילופין מוסרים דיווח כוזב לרשויות המס על מנת להקטין את חבות המס. במדינת ישראל, מדובר בעבירה פלילית חמורה שבגינה ננקטים צעדים נרחבים על מנת למגר ולהילחם בתופעה.
כיצד מתבצעת העלמת מס?
- חשבוניות פיקטיביות – על מנת להקטין את חבות המס, חלים שימושים בחשבוניות מזוייפות ו/או חשבוניות על מוצרים / שירותים שבפועל לא סופקו.
- דיווח כוזב על הכנסות – אי דיווח על עסקאות / על חלק מההכנסות ו/או דיווח על הכנסות נמוכות יותר מהמציאות.
- דיווח כוזב על הוצאות – ניפוח הוצאות ו/או הוצאות פרטיות אשר מדווחות כהוצאות עסקיות, דיווח על הוצאות שאינן קיימות בפועל.
העלמת מס – דוגמה
ע' הוא בעל חנות תכשיטי יוקרה ממרכז הארץ, שנתפס בהצגת מצג שווא של ייצוא תכשיטים פיקטיבי (תשלום מע"מ סכום אפס) ובכך נהנה מחיסכון אישי אדיר בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
בפועל, מכר ע' את התכשיטים שלו ללקוחות ישראליים ששילמו תמורתם בארץ – עסקאות שכמובן חייבות במע"מ כחוק.
אבל כדי להימנע מחבות זו לחלוטין, ניהל ע' רשימון ייצוא מסודר עם כתובות פיקטיביות של אותם תושבי חוץ שלכאורה קנו ממנו את התכשיטים.
את לקוחותיו הישראלים שביצעו מולו בפועל את עסקאות הרכישה, רשם כספקי המשלוח של אותם לקוחות פיקטיביים מעבר לים.
העלמת מס, כמו זו שביצע ע', נחשבת לעבירה שכוללת נקיטה בפעולות בלתי חוקיות, מגוונות, מתוחכמות ואף שיטתיות, במטרה להתחמק מתשלומי מיסים.
בצד המעבר על החוק הברור, יש בפעולה זו גם מן הפסול מוסרית, שכן מי שנמנע מלשלם את חובו לקופת המדינה, מנצל ופוגע ביודעין בציבור משלמי המיסים.
העלמת מס חוק העונשין
ההתייחסות לעבירה זו מופיעה בסעיף 220 לפקודת מס הכנסה ותחתיה סעיפים ותתי סעיפים רבים המציינים סוגים אפשריים של עבירות שבאות לידי ביטוי כאקט של העלמת מיסים.
כל אחד מהסוגים הללו משויך לאחת משתי קבוצות אפשריות, כל אחת זוכה להתייחסות שונה בעיני החוק:
עבירות מס טכניות
עבירות קלות בחומרתן, לעתים נובעות משגגה שנעשתה בתום לב ושלגביהן נקבע כי לא בוצעו בכוונת זדון.
כך לדוגמה, נישום שאיננו מגיש בזמן את הדו"ח השנתי למס הכנסה או בעלת עסק שאיחרה בהגשת הצהרת הון.
ככל שיתברר שעבירות אלה לא התרחשו כתוצאה מניסיון לרמות את שלטונות המס ולהתחמק מתשלום בפועל, עונשן יהיה קל ויסתכם בדרך כלל בקנס מנהלי ובדרישה לתיקון המחדל.
עבירות מס מהותיות
עבירות חמורות בעלות מאפיינים פליליים, כלומר כאלו שבוצעו מתוך כוונת זדון ובמטרה להימנע מתשלומי מיסים.
עבירות אלו יכולות לכלול למשל יצירת מצג שווא לרשויות המס, בדמות חשבוניות פיקטיביות או ניפוח הוצאות.
הענישה במקרים אלו מטבע הדברים, תהיה חמורה למדי.
העלמת מס עונש
סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מתייחס גם למתחם הענישה המוטל על נאשמים שהורשעו בעבירה זו.
ככל שמדובר בעבירת מס מהותית, קובע החוק כי ניתן להטיל עד 7 שנות מאסר בפועל וקנס כספי עד פי 2 מסכום המס שהועלם.
חשוב לדעת, שסעיף החוק מייחס אשמה זהה גם למי שסייעו לאדם אחר להתחמק ממס, כך שהעונש יחול גם עליו.
מעבר לענישה על השתמטות ממס, ישנם חוקים נוספים שתכליתם ליצור הרתעה ולגדוע את התופעה ואף לקשור כראוי בין תחבולת המס לעבירות פליליות אחרות.
שני החוקים המרכזיים לעניין הם חוק איסור הלבנת הון והחוק לצמצום השימוש במזומן – שניהם נובעים מהפרקטיקה הנפוצה להעלים הכנסות ולהתחמק ממס, מאחר ועיסוקם פעמים רבות הוא בסכומים גדולים ובהון "שחור".
אחד המקרים המפורסמים מהזמן האחרון לעניין זה, הוא של נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.
ברוש ורואה החשבון שלו הואשמו בהעלמת מס בשווי 1.5 מיליון ₪, שכללה בתוכה זיוף מסמך לצורך קבלת דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – נסיבות שהובילו למאסר של 14 חודשים בפועל, קנס בסך 100,000 ₪ ו-12 חודשי מאסר על תנאי.
"בסך הכל לא הנפקתי כמה קבלות": על איתור ואכיפת העלמת המיסים
אלפי דרכים מתוחכמות ויצירתיות נחשבות בעיני החוק להשתמטות מס. העיקריות שבהן: אי הנפקת קבלות, השמטת הכנסות מהדוחות השנתיים, זיוף מסמכים וניפוח הוצאות.
אולם כיצד יודעות הרשויות על כך שלא הנפקתם חשבוניות מסוימות לאורך שנת המס, למשל?
רשויות המס שבודקות לעומק את המידע המועבר להם מכל נישום, יפתחו בחקירת מס על כל נתון שיעלה את חשדן.
חקירה זו יכולה להתבסס על ביקורת שגרתית בעסק, שתקבע האם רישום התקבולים אכן מתבצע כחוק או שיש צורך להטיל פסילת ספרים לצד סנקציות מתאימות.
חקירות אחרות ינוהלו על ידי חוקרי מס באופן סמוי, למשל במסווה של רכישה לגיטימית מבית העסק ובדיקת הדיווח על אותה הכנסה.
ממצאי החקירה יוצלבו וינותחו עם הנתונים הקיימים ועלולים להביא לזימון לחקירה גלויה במשרדי מס הכנסה, בהם מצבו של החשוד עלול להסתבך במהירות.
כיצד לפעול במקרה של זימון לחקירה בגין העלמת מס?
אם הופנה כלפיכם חשד בנוגע לעבירות מס, חשוב לפנות לעורך דין מומחה לעבירות מס בהקדם האפשרי.
הכוונה מקצועית מדויקת תאפשר לכם להתכונן כראוי לחקירה, להציג את גרסתכם לאירועים באופן שאיננו מגיע לכדי הפללה עצמית ובכך לצמצמם את הסיכוי להרשעה בעבירה חמורה שדינה מאסר וקנס כספי כבד.
משרד עוה"ד אייזנברג-שנער מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתחומי המס ומהווה עורך דין הלבנת הון ועבירות צווארון לבן לרבות הכנה לחקירה, מתן ייעוץ אסטרטגי וייצוג משפטי.
ניתן להגיע להתייעצות במשרדנו בכל שלב ולקבל מאיתנו שירות משפטי ללא פשרות.
לא הגשתי דו"ח שנתי למס הכנסה. מה צפוי לי?
החוק קובע עד שנת מאסר בפועל וקנס כספי בגין אי הגשת דוחות מס.
מלבד הענישה, ישנה דרישה גם לתקן את המחדל ולהגיש את הדוח השנתי החסר, לאחריו תיקבע שומה חדשה כמיטב השפיטה.
זומנתי לחקירה ברשות המיסים, האם אצטרך עורך דין?
רצוי מאוד. עורך דין שמתמחה בעבירות מס יסביר את שצפוי בחקירה וכיצד להשיב לשאלות במסגרתה, יציג את הזכויות שקיימות לך בחקירה ובכך יסייע להשלמתה על הצד הטוב ביותר.
איך מדווחים על העלמת מס?
ניתן לפנות לרשות המיסים על ידי הגשת תלונה או דיווח ישיר למשרדים. כמו כן, ניתן לדווח בקו דיווח אנונימי או על ידי הגשת טופס הזמין באתר של רשות המיסים.
ניתן לצמצם את הענישה על העלמת מס?
על ידי שיתוף פעולה מלא עם רשות המיסים לאורך החקירה. רצוי לשלם את המיסים, הקנסות והריביות הנדרשים. מומלץ להגיע להסדר טיעון לרוב ולאורך הדרך להסתייע בעורך דין מקצועי. כמו כן, הליך "גילוי מרצון" מאפשר לעסקים חשיפה של הכנסות לא מדווחות מבלי להיקלע לענישה חמורה.
